ניתוח תוכן של אתר אל-ג’זירה בערבית, שופר התעמולה המרכזי של חמאס, מראה ששיח הקורא לסילוקו של נתניהו, שמבליט את השסעים בחברה הישראלית, ופעילות מטה החטופים הלוחץ על עסקה “עכשיו”, נותנים תקווה לחמאס לממש את מטרת-העל שלו – הפסקת הלחימה ונסיגת צה”ל מעזה.
מטרת-העל של חמאס בעת הזאת היא להביא להפסקת המלחמה בעזה ולנסיגת צה”ל ממנה. גם הסיבות העומדות מאחורי מטרה זו ברורות למדי. צה”ל בתמרונו המוצלח בעזה נוגס מדי יום במשאביו של הארגון, הן בסד”כ שלו, הן בתשתית המנהרות והן באמצעי הלחימה, בלי יכולת אמיתית מצד חמאס למנוע זאת. ברור גם שאפילו אם המנהרות בציר פילדלפי מאפשרות זליגת אמצעי לחימה לארגון, אין בהן למנוע את הכרסום הכולל ביכולותיו של הארגון על ידי צה”ל. רואים זאת בירידה התלולה של שיגורי הרקטות ובהפחתת התקיפות של המחבלים נגד צה”ל. להוציא את האסון ליד כיסופים, יש גם ירידה בנפגעים של צה”ל על פני זמן.
פחות ברור מה בשיח הישראלי משרת את חמאס במימוש הפסקת הלחימה ונסיגת צה”ל מעזה.
ניתוח התוכן הכתוב והוויזואלי של אתר אל-ג’זירה בערבית פותח צוהר להבנת סוגיה זאת. התשובה מבוססת על ניתוח תוכן של האתר על פני שבעה ימים מה-15 ל-21 בינואר.
אתר אל-ג’זירה הוא השופר המרכזי של החמאס, בייחוד בעת סבבי העימות בין ישראל וחמאס. אין באתר (שמאז ה-7 באוקטובר מתמקד רוב רובו במלחמה) ידיעה אחת שנוגעת לחמאס שאינה מדווחת כדי לשרת את הארגון. כך, למשל, האתר מפרסם דרך קבע את סרטי התעמולה המופקים על ידי “מדורי הדוברות הצבאית” של החמאס ושל הג’יהאד האסלאמי המראים את שיגורי הטילים לעבר מטרות ישראליות, פגיעה בכוחות צה”ל (בייחוד פגיעת טילי נ”ט בטנק המרכבה), סרטי הלוחמה הפסיכולוגית נגד משפחות החטופים, ומעל לכול – מעשי הטבח שצה”ל מבצע כביכול. יתרה מכך, הסרטים האלה מוקרנים שוב ושוב ברקע כשהקריינים מדווחים את החדשות.
“חדשות” אלה נבחרות בקפידה גם כדי להעצים את החמאס פוליטית, ובה בעת להשחיר את ישראל. כך, למשל, ההפגנות למען החמאס והדרישה להפסקת הלחימה זוכות לסיקור רב – בייחוד אלו המתרחשות בארה”ב, והוא הדין אמרות של פוליטיקאים מכל מקום בעולם המטילות רפש על ישראל ודברי שבח ל”התנגדות הפלסטינית”, וכך גם פרשנות של מומחים צבאיים המסבירים מדוע צה”ל נכשל במערכה. למותר לציין שיש התעלמות מוחלטת מדיווחי צה”ל, אלא אם הם משרתים את המטרה להראות את חולשת ישראל במערכה. דוגמה טובה לכך היא הסיקור הנרחב סביב הריגתם של שלושת החטופים שנמלטו משוביהם ונהרגו על ידי כוחות צה”ל.
גולת הכותרת בסיקור אל-ג’זירה היא הקריאות לסילוקו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. ביום אחד בלבד (ב-19 בינואר) פרסם האתר כתבה גדולה בעניין זה ודיווח ויזואלי נרחב. במאמר שכותרתו “כעס ישראלי גובר על נתניהו וסקר המראה נסיגה בפופולריות שלו” פותח בציטוטים של גדי אייזנקוט, יאיר לפיד ואהוד ברק המאשימים את נתניהו בכישלון ניהול המלחמה ובאי התאמתו להוביל את ישראל. כמובן, אין כל התייחסות לדברי סנגוריה לא מצד המותקף עצמו ולא מאלה האוהדים אותו. חמאס, דרך אל-ג’זירה, מעוניין לשפד את נתניהו. הדיווח הוויזואלי תחת הכותרת “הפגנות בערים ישראליות דורשות את התפטרות נתניהו ועריכת בחירות חדשות” נותן סימוכין למאמר בכתובים בתוספת מיקוד על הדרישה לקיום בחירות כלליות בהקדם.
הכמיהה לראות שברים הולכים ומעמיקים בחברה הישראלית, בייחוד במישור הפוליטי, סביב המלחמה בעזה, משתקפת גם היא באתר. כל סימן של מתח בין גנץ ואייזנקוט מחד גיסא לבין נתניהו בקבינט המלחמה מאידך גיסא מנופח הרבה מעבר למתרחש, וכמוהו מתחים בין נתניהו וגלנט בתוך הקואליציה.
לפעמים שני הנושאים, הדרישה לסילוקו של נתניהו וההתמקדות במתחים, קרעים ופילוגים בקרב מקבלי ההחלטות הישראליים, מופיעים גם יחד. מאמר מה-14 בינואר עושה את החיבור כבר בכותרת: “הנושאים במחלוקת מחריפים בממשלת נתניהו וכמוהם הדרישות להתפטרותו”. המאמר מציג סקר שנערך על ידי מעריב בשבוע השני של ינואר ולפיו 51 אחוזים מהמשיבים העריכו את גנץ כמתאים ביותר לתפקיד ראש הממשלה לעומת 31 אחוזים שראו את נתניהו, ראש הממשלה המכהן, כמועמד המתאים ביותר למשרה. הלך רוח זה גם השתקף בתשובת המשיבים לשאלה למי הם היו מצביעים לו נערכו הבחירות כעת. דווח שהליכוד היה מאבד חצי מהמושבים, כשהמחנה הממלכתי בראשות גנץ היה משלש את כוחו. המאמר ציין שלפי הסקר, האופוזיציה הייתה זוכה ב-71 מושבים לעומת 44 מושבים לקואליציה בממשלה הנוכחית. המאמר ממשיך בדווחו על קולות הולכים וגוברים בציבור הישראלי הקוראים לעריכת בחירות. לפחות שלושה מאמרים במהלך השבוע חזרו הן על ממצאי הסקר והן על הדרישה לעריכת בחירות.
החשוב לענייננו איננו מהימנות הסקר אלא ההבלטה באתר אל ג’זירה לדרישה “ההולכת וגוברת”, לדברי האתר, לערוך בחירות כלליות בישראל. הבלטת העניין, והדגש על כך שהדרישה מתעצמת, מלמדת על העדפותיו של חמאס. לא זו בלבד שהארגון רוצה בעריכת בחירות כדי להסיט את המוקד מהמלחמה ולהעמיק שסעים בתוך החברה הישראלית, אלא גם מבטא רצון עז לראות את האופוזיציה בראשות גנץ בשלטון מתוך צפי שהוא ועמיתו אייזנקוט יהיו פחות תקיפים בסירובם להפסיק את המלחמה מאשר נתניהו ומרעיו הימניים.
די ברור שחמאס רווה נחת ורוב גבית מסקירת השיח הישראלי סביב סוגיית החטופים כפי שזה מוצג באל ג’זירה. לעומת הניסיון להציג הבדלי דעות בין המנהיגים הישראליים כקרעים עמוקים מנשוא המאיימים על אחדות השורה, הרי שמטה המשפחות והמשפחות עצמן מוצגים כבעלי עמדה אחידה, ביקורתית כלפי הממשלה ומאוחדים להשיג את שחרור קרוביהם “עכשיו”, גם אם שחרורם מצריך הפסקת המלחמה ושחרור כל האסירים בעד כל החטופים. ההפגנות של המטה נסקרות בפירוט, וכמו כן מופיעים ראיונות עם משפחות החטופים כרקע להסברי הקריינים המלוטשים של האתר, או כאירוע בפני עצמו כשהצופה יכול לקרוא את הכתוביות בערבית, או לפרקים, כשהמפגינים עצמם מתורגמים לערבית על ידי מתורגמן. כאן התוכן הוויזואלי עולה בהרבה על התוכן הנכתב בשל הפן הרגשי הבולט בחומרים אלה. בסקירות אלה מובלטת המחלוקת הערה בחברה הישראלית לגבי הקדימות בין שתי מטרות-העל של מיטוט החמאס ושחרור החטופים. הסיקור בנושא זה הגיע לשיאו באירועי המטה והמשפחות ביום ה-100 לחטיפתם, כשהאתר העביר את ההפגנה המרכזית בשידור חי כשהוא מקפיד לשדר את האירוע על ידי צוות האתר בעצמו.
לסיכום, קל יחסית לראות באמצעות הדגשי הסקירה של השיח הישראלי באל ג’זירה מה חמאס רואה בהיבטי השיח הישראלי הער סביב המלחמה כעמדות המשרתות את מטרת-העל שלו להפסקת המלחמה בעזה ונסיגת צה”ל ממנה. בראש ובראשונה, חמאס מייחל לסילוקו של נתניהו מראשות הממשלה ולבחירות כלליות בישראל כדי לזרז את נפילת הממשלה הנוכחית. הארגון רווה נחת מכל סימן של מתחים בקרב ההנהגה הישראלית. לבסוף, חמאס תולה תקוות רבות במיקוד החברה הישראלית בסוגיית החטופים מתוך תקווה שהרצון לשחררם ימוסס את הגשמת היעד של המשך המלחמה עד מיטוט החמאס.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / ZUMA Wire / Nir Alon
- בניית אתרים